בוף-הבטחון העצמי קרס.. |
|
אחת כזו עם בטחון בשחקים, מובילה את כולם....
אבל פתאום, בשנה אחת , הכל השתנה.
זה קרה שקראתי מול הכיתה, ופתאום באמצע הרגשתי איך הלב שלי דופק על מאתיים, ואני יותר לא יכולה להחזיק מעמד. ובוףףף קרסתי על הכיסא וסימנתי לחברה שיושבת לצידי להמשיך.
מאז- ירד לי הביטחון העצמי.
בדיבור מול חברות וכו, אני עם בטחון גבוה.
אבל שזה מגיע לרגע של קריאת טקסטים. שיילי נעלמת אי שם בתא השירותים, מתפללת שהרגע הזה יעבור וכבר ישמע הצלצול.
לעיטים שמורות מכריחות אותי לקרוא- אני עושה זאת, אבל עם חששות, מתח ופחדים אדירים.
אני פשוט לא יכולה יותר!!
אני חייבת עצה!!
איך להחזיר לי את הביטחון בקיראה?
אני לא מפחדת כבר מזמן, את זה אני יודעת.
פשוט הכל בראש. ואני לא משחררת את זה.
פשוט
מפחדת
לנסות.
|
|
|
|
|
 | משפט יפה שקראתי ומאז מלווה אותי... הוא לא בדיוק על קריאה, אבל זו נקודת הסתכלות שיכולה לעזור לך..: ביטחון עצמי זה לא 'האם הם יאהבו אותי', ביטחון עצמי זה לדעת שלא כולם חייבים לאהוב אותי, וזה בסדר. את רק מי שאת משדרת שאת! אנשים רואים אותך כמו שאת בוחרת. תבחרי בביטחון - יתייחסו אלייך כאחת עם ביטחון. וכן להפך. תנסי להבין מאיפה הגיע הפחד הזה, ומשם להתגבר... המון בהצלחה! |
|
 | ואו תודה!!!!!!!! משםט חזק. ובדיוק. אני ממש לא מתביישת בדמות שלי. אני ממש חברותית עם בטחון בשחקים(מנקודת האחר.) אבל בקטע של הקריאה? אני נעלמתתת |
|
| מאיפה הגיע הפחד הזה? תנסי להיזכר... אולי הקראת משהו או הצגת ומישהו העליב אותך? בטוח יש משהו מאחורי זה, במיוחד אם בטבעי את זורמת ובטוחה... שבי עם עצמך, תנסי להבין מאיפה זה בא, ואז בעז"ה יגיע גם פתרון... |
|
| אפשר גם להתמודד עם זה בדרך של לעשות את זה שוב ושוב למרות הפחד, עד שהפחד מגיע לשיא... ואז נשבר. זה קשה בהתחלה, אבל בסוף זה שווה את זה. |
|
| באמת ישבתי זה התחיל מיזה שפשוט קראתי ופתאום נלחצתי. חשבתי שצוחקים עלי,ומאזז הטראומה הזו |
|
| יפה שהצלחת להגיע לבסיס. עכשיו אפשר באמת לשפר את זה... אז אני חוזרת למה שכתבתי לך בהתחלה - לא צריך להטריד אותך מה אחרים חושבים עלייך, אם הם אוהבים אותך או לא, אם הקריאה שלך מצחיקה בעיניהם או לא. תהייה מי שאת בהכי ראבק, אם צוחקים עלייך תצחקי עליהם בחזרה, והכי חשוב - אל תקחי ללב! זה לא שווה את זה, כל כך לא שווה! מה שחשוב באמת זה מה שאת חושבת על עצמך. אם תחשבי שככה אני קוראת, וזאת אני, ואני טובה ככה - זה כבר לא יפריע לך מה חושבים אחרים... תחזרי לעצמך שוב ושוב כמו מנטרה 'אני טובה, אני קוראת טוב, איך שאני קוראת זה חלק ממי שאני, ולא אכפת לי מה יגידו' ובסוף זה יחלחל לך באמת ותרגישי טוב עם הקריאה שלך, ותוכלי לחזור להקריא בלי פחד... אולי תנסי להקריא לקבוצה מצומצמת ולומר לך בראש כמה את טובה וכו, ולאט לאט להתגבר... זהו, סליחה שחפרתי ככ ארוך :) מקווה שעוזרת... |
|
| ואווו!! דבר ראשון שיא הלא חפרת משמח אותי שמישו בכלל התיחס למה שכתבתי- לא מובן מאליו. תודה רבההה!!!!! עזרת לי מאוד ♥♥♥ |
|
| ניסית לדבר עם מישהו על כך? הורים? |
|
|
|
 | את צקריכה לא לחשוב על זה פשוט לקרוא בקול זה מה שאני עושה למרות שאי לי פחד כזה אבלאת יודעת אול קצת טיפה לחץ אבל כשהראש שלך במשהוא אחר זה עוזרר |
|
;){kind=link}